בע"מ נ' אפרוחי פלא בע"מ

פסק דין

1.פסק-דין זה ניתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המ שפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 וזאת מכוח הסכמת הצדדים אשר קיבלה תוקף של החלטה ביום 1.12.11.

             המדובר בתביעה שטרית בגין שיק ע"ס 61,000 ₪ ,זמן פירעונו 25.1.09,אשר הנתבעת משכה לטובת הנפרע בשם אשתייוי. השיק הוסב ע"י הנפרע והופקד בחשבונו אצל התובע,אך חולל מחמת הוראת ביטול.

          לטענת הנתבעת,השיק בוטל מאחר שהסחורה לפירעונה נמשך השיק,לא סופקה לה. הנתבעת טענה כי לתובע אין יריבות כלפיה שכן בשיק נרשם : "שלמו ל.." (להבדיל מהמילים:"שלמו לפקודת") ולפיכך נשללה,לטענתה, עבירות השיק. הנתבעת הוסיפה כי בכל מקרה היה ברישום המילים כאמור כדי לעורר ספק אצל התובע לעניין סחירות השיק ומשכך אינו אוחז כשורה. עוד טענה הנתבעת כי התובע לא הוכיח כי נתן תמורה בגין השיק.

התובע טען כי בהתאם לפסיקה אין די בכיתוב המילים "שלמו ל.." כשלעצמן וללא תוספת כלשהיא כדי ליצור הגבלה על סחירות השיק. התובע טען כי אין יסוד לטענת כישלון התמורה שהעלתה הנתבעת וכי מכל מקום , גם אם נכשלה התמורה,הרי הוא זכאי לפירעון השיק בהיותו אוחז כשורה . התובע צירף מסמכים לעניין הלוואה שניתנה לנפרע כנגד הפקדת השיק ושיק נוסף שמשכה הנתבעת.

  2.      כבר בראשית הדברים אדגיש, כי בעובדה שהצדדים הסכימו והסמיכו את בית המשפט להכריע על דרך הפשרה, יש להצביע על כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת, אשר יהיו בה קביעות וממצאים חד משמעיים ביחס למי מהצדדים.  

בעניין זה כבר נקבע בפסיקה: " הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "יקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו. המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה- המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי- בין ערכים מתנגדים. דווקא החיפוש אחר ערכים ובהם החיפוש אחר האמת מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים (ראה אהרון ברק- על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז (תשנ"ו) 11).

כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים" (ת"א (ת"א) 726247/06 סלקום ישראל בע"מ נ. בריטניה ישראל מעוף נכסים והשקעות בע"מ).

כפי שהובהר והוסכם על ידי הצדדים, פס"ד זה אשר ניתן על דרך הפשרה אינו מנומק. בעניין זה אזכיר את ההלכה כי מוטב שפס"ד על דרך הפשרה לא ינומק בשל מורכבות השיקולים העומדים בבסיסו ואשר אינם ניתנים למדידה ומשקל (ראה רע"א 3876/01 פלסט בע"מ נ. שיטרית, שם סקר בית המשפט את הבסיס להלכה זו).

3.         בהתאם להלכה כאמור,פסק דין זה אינו מנומק. יחד עם זאת אבהיר כי בעניין המחלוקת המשפטית בין הצדדים לעניין סחרות השיק,מצאתי להעדיף את עמדת התובע וראה בעניין ע"א 36515-01-11 בנק דיסקונט לישראל נ. יעל וואיה (בקשת רשות ערעור על פסק דין זה,נדחתה).

על יסוד המסמכים שבתיק,לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ושקלתי גם שיקולים של פשרה החורגים מדלת אמותיו של הדין המהותי ולאחר שהבאתי בחשבון כי הכרעה בדרך זו מן הראוי שגם תיתן ביטוי נאות למידת הסיכון והסיכוי העומדים בפני כל צד ,אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 52,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 25.1.09 . בנוסף תישא הנתבעת בהחזר אגרה משוערכת להיום.

סכומים אלו ישולמו לתובע תוך 30 יום שאלמלא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

בנסיבות העניין ולאור ההסכמה להכרעה על דרך הפשרה ולקיצור משמעותי במשך בירור התביעה ובהתחשב בכלל הנסיבות,החלטתי להימנע ממתן צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ב, 14 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: